גלגולו של כסא
מאת ניצה אבירם

האדריכל והמעצב דוד דה-מאיו הוא אחד המעצבים הישראלים שהירבה לתכנן כיסאות, מסוגים שונים: באולם רקנאטי במוזיאון תל-אביב הוא תכנן כיסא לאולם קונצרטים, עם מנגנון חכם שבאמצעותו אפשר "להרוויח" שורות נוספות לאולם. במטוסי אל-על 400-747, במחלקת עסקים, הוא תכנן מושב למטוס עם אוזניות המעניקות פרטיות ומשענות צדדיות לראש, וכן כרית מתנפחת באיזור המותניים. עבור "אל-על" הוא עיצב גם את הכיסאות בטרקליני "דוד המלך" בארצות שונות.
עוד בשנת 1965 זכה כיסא של דה-מאיו בפרס ראשון בתחרות סקנדינבית. הכיסא הוצג במוזיאון "סטדליק" באמסטרדם. כיסא M2 שלו, שמשענת הגב שלו מיוצרת בשני גבהים, מיוצר על-ידי חברת knoll, והוצג במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק ובאוסף הקבוע של מוזיאון ישראל ביורשלים. כיסא זה ישמש את חברי המליאה של מועצת העיר תל-אביב יפו. "כיסא אינו מכונה ארגונומית שמטרתה להעניק נוחות מכסימלית בכל מקרה ומקרה", טוען דה-מאיו. "צריך לתכן כיסא נוח יחסית, על פי תפקודו. בבתי-קפה רצוי (לפחות לבעלים של המקום) שלא ישבו על כיסא יותר מדי זמן... ליד שולחן אוכל או ליד שולח כתיבה, התנוחה העיקרית היא כשהגב מוטה קדימה, והידיים מונחות על השולחן. גב הכיסא משמש, במקים אלה, למנוחה חלקית.
"במטוס צריך לאפשר שינה על הכיסא, ובקולנוע ומול הטלוויזיה רצוי שיהיה אפשר יהיה גם לנמנם בנוחיות... כך גם, לדעתי, בתיאטרון", מתבדח דה-מאיו. "כששואלים אותי מדוע תכננת ב'הבימה' כיסאות כל-כך נוחים, אני משיב: לפעמיים צריך לתת בהצגות גםאפשרות לנמנום" 


I